דרגון פייבל

DragonFable - הפנינה הבלתי מוערכת של עולם ה-RPG.

מכירים את ההרגשה שאתם מוצאים משחק תפקידים פשוט, ומגלים תחתיו עולם שלם עם לור מטורף, מכניקות עמוקות וסיפור שמשאיר אתכם עם הפה פתוח? זה בדיוק DragonFable.

מה הופך את Lore לעולם שכיף ללכת בו לאיבוד?

• מערכת הדרקונים (Best Companion Ever): לשכוח ממלווים מעבידים ב-RPGs אחרים. פה אתה מגדל את הדרקון שלך מאפס, מתאים את הסקילים שלו, והופך אותו לאח על מלא שמחסל איתך בוסים.
• בילדים וקלאסים ללא גבולות: היכולת להחליף קלאסים תוך כדי תנועה היא מטורפת. בוקר אחד אתה נלחם כ-Paladin ומאחה פצעים, ובערב אתה לובש את השריון של Necromancer ומזמן צבא של שלדים.
• סיפור שלא מפחד לקחת סיכונים: מאחורי הגרפיקה הדו-ממדית וההומור השנון, מסתתרת עלילה עמוקה (במיוחד בספרים 2 ו-3) עם דילמות מוסריות, פלויסטים מטורפים ודמויות שבאמת אכפת לך מהן.

הגיימפלי: טקטיקות, אלמנטים וקראנץ' של מספרים

1. קרבות תורות לפנטזיונרים כבדים: זה לא סתם ללחוץ על Attack. כל בוס מציב אתגר שדורש התאמת אלמנטים (Resistances), תכנון Cooldowns וניצול מקסימלי של הציוד.
2. קראפטינג וציוד נדיר: האספנות במשחק הזה היא ממכרת. לרדוף אחרי נשקים אגדיים, למצוא אייטמים עם Stats נדירים ולעצב את ה-Fashion של הדמות שלך (כי מה שווה ה-DPS אם אתה לא נראה טוב?).
3. האתגר האמיתי - Inn at the Edge of Time: התוכן של ה-End-Game שמיועד לגיימרים המושבעים. קרבות בוס מטורפים שמכריחים אותך להכיר כל סקיל וכל מכניקה עד הפרט האחרון.

למה הקהילה עדיין נאמנה למותג הזה? מדובר באחד ממשחקי התפקידים היחידים שעדיין מקבל תמיכה שבועית מטורפת מהמפתחים, בלי מנגנונים מעצבנים של Pay-to-Win ובלי סחיטת כספים. פשוט חווית פנטזיה קלאסית, טהורה ומלאת נשמה. אם אתה אוהב RPGs ולא שיחקת בזה - פספסת חלק מההיסטוריה.